מונח המגדיר את כוח ההשפעה של התקשורת. זו קובעת אילו נושאים יעלו על סדר היום הציבורי ומדרגת את ערכם המשתנה. במובן רחב יותר, זהו מנגנון כוח מוסדי המעניק למנסחיו יכולת השפעה מכרעת באשר להחלטות המתקבלות בפורומים ובארגונים שונים.
סדר יום תקשורתי: יוצאת מתוך תיאורית קביעת סדר היום, מתוך מסורת ההשפעות החזקות המאוחרות. אחד מבין שלושת סדרי יום (ציבורי, תקשורתי, פוליטי) המקיימים יחסי גומלין בניהם. התיאוריה גורסת כי התקשורת מסדרת ומעצבת את סדר היום הציבורי והפוליטי, ע”י סיקור והתמקדות באירועים אקטואליים ספציפיים, מכלל האירועים המתרחשים. הענקת פוקוס לאירוע הופכת אותו למשמעותי, ובכך קובעת את סדר החשיבות לאירועים. לדוג’: כאשר התקשורת מעלה לסדר היום רצח במועדון ישנה התייחסות רבה יותר לאלימות במועדונים. או עניין הפשע אצל כספי.
סדר יום ציבורי: יוצא מתוך אסכולת קביעת סדר היום, מתוך מסורת ההשפעות החזקות המאוחרות. אחד מבין שלושת סדרי יום (ציבורי, תקשורתי, פוליטי) המקיימים יחסי גומלין בניהם. האסכולה מדברת על כך שלתקשורת יש יכולת להעלות נושאים לדיון ובעקבות כך למחשבה ולדיון. התקשורת מכתיבה לנו על מה לחשוב ומה חשוב יותר. האסכולה חקרה ומצאה שלא רק אמצעי התקשורת מכתיבים לנו את סדר היום אלא גם ישנו סדר יום ציבורי, שנעשה על ידי הציבור עצמו, שמכתיב את ההתרחשויות. לדוגמא: ויקי קנפו שגרמה לחקיקת חוקים, הפגנת הסטודנטים וכו’. ואצל כספי- מלחמת וויטנאם והמחאה כנגדה על ידי הציבור.
סדר יום פוליטי – מושג הלקוח מתוך האסכולה של קביעת סדר יום, מתוך מסורת ההשפעות החזקות המאוחרות. אחד מבין שלושת סדרי יום( ציבורי, תקשורתי, פוליטי) המקיימים יחסי גומלין בניהם. לכל אחד מידת השפעה על האחר, יש למשל נושאים ונסיבות שבהם סדר היום הפוליטי משפיע במישרין ובחוזקה על סדר היום התקשורתי. סדר היום של ישיבות הממשלה – לדוגמא, דיון בתקציב המדינה או במצבם הכלכלי של הקיבוצים – משפיע על אמצעי התקשורת שעוסקים בעקבותיו באותם נושאים. או הפוליטיקאי והביקור בחו”ל אצל כספי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה