זכותו של הציבור הרחב לקבל מידע מדויק ותמונה מהימנה של המציאות והחברה הישראלית, על מגוון הקבוצות בה, תרבותן, השקפותיהן והעדפותיהן. לכלי התקשורת תפקיד מרכזי במימוש חופש הביטוי, הן כספקי מידע ופרשנות והן כבימתו של שוק הרעיונות, שבו נידונים ומלובנים נושאים שעל סדר היום. הם מחויבים, על כן, לאפשר גישה שווה לכלל הציבור הישראלי ולתת ביטוי מתאים למיגוון התרבותי של החברה הישראלית ולהשקפות השונות הרווחות בציבור.(ישובי 2001)
השסע העדתי, המכונה גם "השֵד העדתי", משמש כינוי לפערים בין יהודים שמוצאם הגלותי בעיקר בצפון אפריקה, בתימן ובאסיה , לבין יהודים שמוצאם הגלותי בעיקר במרכז, במזרח ובצפון אירופה , בתחומי החינוך, התעסוקה, הכלכלה, החברה והפוליטיקה ב. פער זה מלווה בתחושת הקיפוח של רבים מהעולים ממדינות צפון אפריקה וארצות הים התיכון, על רקע פערים סוציו אקונומיים ומציאות של יחס עדתי מפלה שהתקיימו למן תקופת היישוב, דרך דפוסי הקליטה לאחר קום המדינה ויש שהציעו שעד לימינו אנו. השסע העדתי הוא עניין עמוק עוד מהקמת המדינה באמצעי התקשורת והמחזאות והסרטים הראשונים אפשר להבחין באפליה בין העדה המזרחית לאשכנזית .מערכת היחסים של המזרחים עם התקשורת היא, כמו שאומרים, סיפור ארוך. כתוצאה ממאמץ עקבי שלא פסק מאז שנות השבעים הצליחו המזרחים להקנות לגיטימיות לטיעוני האפליה, ההדרה והקיפוח שהשמיעו כלפי אמצעי התקשורת. למעשה, בישראל המזרחים הם אלה שעיצבו לראשונה שיח של מחאה ומרד כלפי הדומיננטיות המעמדית והאתנית של הקבוצה המייסדת, האשכנזית, כאשר בשיח זה היוו כלי התקשורת יעד ביקורתי כמעט ראשון. מאוחר יותר נכנסו אל השיח הזה דוברי העולים הרוסים והאתיופים ודוברי הציבור הערבי, והשתמשו בדפוסים הרטוריים שכבר עוצבו. למזרחים יש כיום, יחסית לעבר, נוכחות תקשורתית משמעותית. השינוי הושפע ממערך כוחות חדש במפת התקשורת שהתחולל עם כניסתם של ערוצי הטלוויזיה והרדיו המסחריים בעלי האינטרסים הכלכליים, אך אלמלא התרחש אותו תהליך הבנייה עקבי של שיח מחאה מודע לעצמו, לא הייתה מתרחשת החדירה המזרחית לתקשורת. עדות לכך היא מצבן השונה של קבוצות גדולות אחרות, מיליון ורבע הערבים ומיליון העולים הרוסים, שנעדרות כמעט כליל מן המרחב התקשורתי והנכנסות אל תוכו כקורבנות או לעת בחירות (המצב לגבי הערבים השתנה בעקבות "אירועי אוקטובר" אך בינתיים עודנו שינוי נסיבתי). בסיסית, כמות לבדה אינה מבטיחה נוכחות וייצוג. אך גם אם הצליחו המזרחים לחדור אל התקשורת ממנה נעדרו, הרי שאופיו של הייצוג שלהם לא השתנה. כבעבר הוא נשאר סלקטיבי וברובו סטריאוטיפי. הישראלים והישראליות מיוצגים באמצעי התקשורת על ידי גי" -א גבר יהודי אשכנזי, שהוא גם חילוני, הטרוסקסואל ושלם מבחינה פיזית ונפשית ( -לא נכה). האישה הישראלית המצויה בתקשורת, אם כי בנוכחות מוגבלת ותמיד ככינור שני, דומה לו בתכונותיה השיוכיות. (ישובי 2001)
כמו שצריך להגביל כהונות של ראשי ממשלה צריך להגביל גם כהונות של ראשי התיאטראות. תרבות צריכה להתחדש כל הזמן. בגלל זה אני בעד מלחמת התרבות שמתקיימת כאן, כי בלי מלחמת תרבות אין תרבות. יום אחד אתה בשוליים ויום אחד במיינסטרים. אני גם מכירה את הטענה שאין אפליה של מזרחיים בתיאטרון ובקולנוע למשל, בגלל איבגי ורונית אלקבץ למשל, אבל שוכחים שבמשך שנים בקושי היו מחזאים מזרחיים שהעלו הצגות, ושלאורך תקופה המזרחי יוצג בתיאטרון בעיקר בעלה תאנה כמו 'בוסתן ספרדי' או באופן רדוד וסטראוטיפי כמו 'הרב קמע'".(ידיעות אחרונות) 'סרטי הבורקס' בבסיסם נוגעים בפערים שישנם בישראל כחברת הגירה. המיקוד בסרט הוא סביב השוני והמאבק התרבותי וההגמוני בין האבטיפוס הסטראוטיפי ה'אשכנזי' לבין האבטיפוס הסטראוטיפי ה'מזרחי'. המזרחי הפשוט והמסכן נדפק בידי האשכנזי השליט והבוס, ובסופו של דבר העניינים מתהפכים והוא 'דופק' את האשכנזי בעזרת פקחות הרחוב שלו. פעמים רבות הוא גם נושא את בתו של יריבו לאישה ובכך משלים ניצחון בנוקאאוט. החתונה היא ביטוי לשאיפת המיזוג בין המזרחי לאשכנזי, שתושלם בדור הבא על ידי הילד שייוולד וימזג את המזרחי והאשכנזי סופית.(מוסף שבת) יחסה של התקשורת הישראלית לקבוצות מיעוט שונות מצייר תמונה מפורטת של תקשורת בעלת פרופיל מובהק: יהודי, אשכנזי, גברי, חילוני, הטרוסקסואלי, ערבים, מזרחים, דתיים, עולים, נתפסות בה כשוליות. הקבוצות הללו מוצגות לעתים קרובות בהקשרים שליליים, של פושעים וסוטים - או לחלופין כקורבנות תוך שימוש רב בדימויים שליליים המלווים את הקבוצות הללו ממילא. דומיננטיות תקשורתית של הקבוצה החברתית ההגמונית, המורכבת מגברים-יהודים- אשכנזים- חילוניים-ילידי-הארץ- בריאים-צעירים-הטרוסקסואלים. הסיכוי שנראה על מסך הטלוויזיה או נשמע בתוכנית רדיו מישהי או מישהו שאינם עונים על הפרופיל הזה נמוך יחסית .על חובתה של רשות השידור כבמה ציבורית (ובאותם ימים הבמה הטלוויזיונית היחידה) עמד "בגצ כמה שנים לפני פסק הדין בעניין כהנא כאשר ויקי שירן ועמה קבוצת אזרחים מזרחיים דרשה למנוע את הקרנת סידרת הטלוויזיה התיעודית "עמוד האש", בטענה ש"בהתמקדותה ביהדות אשכנז ובהתעלמות מהתהליכים שהתרחשו אצל יהודי המזרח חוטאת הסידרה בחוסר איזון משווע ואינה משקפת את כל שבטי ישראל כראוי תוך הצגת הנושא באורח בלתי מאוזן ותוך פגיעה קשה בתדמיתה של יהדות המזרח בעיני עצמה כבעיני אחרים תושביהן המזרחים של ערי הפיתוח, כשאר המיעוטים וה"אחרים" בחברה הישראלית, הוצגו בתקשורת כמכשול בפני הרוב להגשמת החלום לישראל אחרת, מתקדמת, מערבית ר, אציונלית, -היי טקית. המסר הסמוי בכתבות היה שאם אותם "אחרים" לא היו כאן או שאם מאפייניהם היו שונים, הכל יכול היה להיות כאן לגמרי אחרת. מהניתוח עולה כי המרכז משתמש בסיקור הפריפריה כדי להגדיר את עצמו ולגבש את זהותו מ, תוך תפיסה שכדי שהוא ייתפס כאזור הכי אטרקטיבי שקיים יש "להנמיך" את הפריפריה עד כמה שניתן ולתארה כמקום מוזר, שונה "ו אחר" ממה שמוכר לנו. בכתבות בלטו רמזים שלעומת המצב העגום של הפריפריה יש מקומות אולם הבעיה נוגעת גם במאפייני מגישי החדשות, לתכנים, לסרטים, לתוכניות הילדים (ילדים בעלות חזות מזרחית כמעט ולא נראים), לתוכניות האירוח (בהן האליטות ובעלי הדעה מראיינים זה את , )לפרסומות (מזרחי מפרסם בעיקר ירקות או חומוס ובעלי מבטא עם "ח ע"ו" " מככבים בעיקר בהקשרים קוריוזים , ) לתוכניות ההומור (בהן דמויות מזרחיות מוצגות בצורה עילגת) ולשאר תוכניות הטלוויזיה, יש לזכור, היא משאב ציבורי אליו יש להעניק נגישות לכל הקבוצות באוכלוסייה ובכך היא תהווה שסתום לשחרור לחצים, במה לליבון בעיות ולהעלאת נושאים שונים לסדר היום הציבורי.(ישובי 2001)
יש כאלה שיכחישו ויש כאלה שיסכימו קיימת אפליה בין מזרחים לאשכנזים דיכוי של מזרחיים בחברה הישראלית הוא דבר ברור כשמש הפער ברור בנושאים רבים בחיים בדעות וגישות שונות רואים את הפער . עוד הבנתי שהמחקרים והמספרים לא יעזרו אפשר להניח על השולחן הציבורי את האפליה הברורה לעין ואת העובדות החד משמעיות אך כלום לא יעזור יש אנשים שמתעלמים מהעבודה ומכחישים את קיומה למדתי גם את עוצמת הזעם שהנושא מעלה עניין הפער העדתי בחברה הוא נושא רגיש אני חושבת שזהו פצע פתוח שיש לטפל בו בדחיפות כיוון שאנשים רבים סובלים מסטאריאוטיפים ודעות קדומות עי אנשים שונים בחיי החברה ונבחנים לגבי עדתם לפני שנבחנו על פי אישיותם והדבר גורם לאי נוחות וזעם ומגביר את הפילוג באוכלוסיה. ישנם פערים ודעות קדומות בחינוך ובהשכלה ,פערים בתחום התעסוקה, פערים כלכליים, פערים בייצוג הפוליטי הגרום לתחושת קיפוח אלימות על רקע הקיפוח מחאות הפגנות התאגדויות עדתיות וכדומה..חלקם של המזרחיים עלו לארץ מתוך כמיהה לציון, חלקם ברחו מרדיפות וחלקם הגיעו לכאן מסיבות פרקטיות או לגמרי במקרה. מעטים מהם באו במטרה להיות חלק ממדינה מערבית ודמוקרטית. בפסיפס שנוצר במדינת הלאום הצעירה רבים לא מצאו את מקומם, ומצד הממסד היו נחותים ומקופחים ביחס לשאר האוכלוסיות.(YNET)"השוואה בין המעמד של מזרחים למעמדם של אשכנזים מעלה שבכל המדדים של מוביליות חברתית, מזרחיים עדיין מופלים. במבחן התוצאה האפליה היא גלויה, אף שהיא מוכחשת כל הזמן. היא נראית לעין ומגובה במחקרים ובבדיקות סטטיסטיות." כך אמרה חברת מועצת הרשות השנייה לטלויזיה וחברה בהנהלת האגודה לזכויות האזרח(THEMARKET) לדוגמא, בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קבע כי פרמדיק שניסה להתקבל לעבודה בתעשייה האווירית הופלה על רקע מוצאו המזרחי ופסק לו 50 אלף שקל על הפגיעה שבהפלייתו.
"הוכח כי במקרה נתון נלקחו בחשבון על ידי בעל תפקיד בתעשייה אווירית דעות קדומות בנוגע למוצא באופן שמנע זימון התובע לראיון עבודה", נכתב בפסק הדין שמדגיש כי מדובר במקרה ספציפי ולא במדיניות.התובע, מישל מלכה, בעל תואר ראשון ברפואת חירום מאוניברסיטת בן גוריון ובעל 13 שנות ותק כמתנדב במגן דוד אדום, טען בתביעה שהוגשה לפני כארבע שנים לבית הדין האזורי לעבודה, כי הופלה על רקע מוצאו.(כלכליסט)בחרתי בנושא מכייון שהנושא הזה מעסיק אותי ביום יום ומרגיז אותי לעיתים קרובות מדוע המזרחים מוצגים בצורה כזאת בתקשורת בסדרות טלויזיה בזלזול כזה בתור ישראלית שהיא חלק מהעדה המזרחית אני לא חושבת שישנה מציאות מוקצנת כול כך כמו שאנו מוצגים באמצעי התקשורת אני רוצה להבין מהו הגורם לשימוש בעדה המזרחית כסטיגמה וכאופי לבן אדם
המזרחיים כמו השאכזנים עלו לארץ ישראל מתוך כמיהה לציון וברצון להיות חלק ממדינה יהודית ומצאו את עצמם מקופחים וסובלים ע"י האוכלוסיה וגם הממשל . איני תומכת במדיוניות שתכליתה לקדם קבוצה מסוימת כלומר, לא צריך למנות שופט מזרחי לבית המשפט העליון רק משום שהוא מזרחי. מה שצריך לוודא הוא שמוצא ופרמטרים אחרים כמו מגדר ולאום לא יהוו חסם מפני קידום של אדם בעל כישורים מתאימים.
האם הטלוויזיה הממלכתית האמורה לייצג באופן שווה את כל המגזרים באוכלוסייה ממלאת אחר מחויבותה? רשות השידור, כערוץ ציבורי בעל מכוונות חברתית, מחויבת לפעול "למתן ביטוי מתאים למגוון התרבותי של החברה הישראלית ולהשקפות השונות הרווחות בציבור(כהן 2007) גזרתי את הדילמה שלי באמצעות התוכנית של שלום אסייג שנות השמונים ששמה האדם המזרחי מציג את המזרחי בצורה נמוכה . ורציתי להבין מאיזה מקום זה מגיע ? מדוע יצוג של המזרחי בצורה המסוימת הזו נהייתה דבר שגרתי ונורמטיבי גם בעיני המזרחיים ומה גרם לזה להגיע למצב הזה .?
גזענות מהי מי הי מה הוביל מה נתן
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה