גישה היוצאת מתוך מסורת ההשפעות החזקות המאוחרות. תיאוריה זו מתמקדת באופן שבו תקשורת ההמונים מעצבת את תפיסת העולם של הפרטים בחברה. הטענה היא שהתקשורת אומרת לנו מה לחשוב והתקשורת מציגה בהכרח תמונה לא אובייקטיבית של המציאות כיוון שהיא מסייעת לשכבה העליונה לשמר את הסטטוס שלה, ובכך משפיעה על הראייה הערכית והאידיאולוגית של הנמענים. חוסר השיקוף האובייקטיבי של המציאות נובע מסיקור של אנשי תקשורת בעלי אינטרסים שונים. הם מהווים מעין פילטר של המציאות המגיעה לנמענים. לדוגמא: (ממאמרו של אלי אברהם) מתוך הצפייה בחדשות נכפית תפיסת העולם של המרכז על הפריפריה, במחקרו נמצא כי ישנם אלמנטים (מקושר לרוב לעוני ופשע ) שחוזרים על עצמם בסיקור הפריפריה בפרט ועיירות פיתוח בכלל. לרוב תפיסת העולם אינה משקפת מציאות אובייקטיבית.
ייצוג: יוצא מתוך מסורת ההשפעות החזקות המאוחרות, קשור לתיאורית הבניית מציאות. תהליך הייצוג בתקשורת נעשה על ידי שימוש בהניית זהויות היוצר סטריאוטיפים שבעזרתם מובנית השונות. התפיסה הרווחת כלפי קבוצה מסוימת במציאות היא כפי שהיא מוצגת בתקשורת. כלומר, התקשורת מעצבת עבורנו את ה”אחרים” (דבר היוצר קב’ חברתיות, מיעוטים ועוד) והן את ה”אנחנו”. לדוגמא- מזרחים בתקשורת מוצגים עם מבטא ח’ וע’ למשל, דבר המבדיל אותם משאר החברה. או– בפרסומת לחברת “אירית” מופיעה רפאלי הלבנה במרכז והשחורות כמשרתות אותה. ניתן לראות שוני בייצוג הפלסטינאים כמו אצל ליבס וקמפף.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה