יום שלישי, 26 בספטמבר 2017

מבוא










בעבודת הגמר שלי בתקשורת בחרתי לחקור את עניין השסע העדתי בתוכניות טלויזיה וסרטים ולבדוק האם התקשורת משמרת את השסעים העדתיים והסטריאוטיפים בתכנים המוצגים על מסך הטלויזיה או מנסה למגר אותם , אם כן האם תכנים אלו מביאים רייטינג גבוהה מה שיסביר את הרצון והצורך של התקשורת להמשיך לשדר תכנים מהסוג הזה .
בחרתי לחקור את הנושא הזה כי זה נושא שעולה על סדר יום ציבורי כבר המון זמן וכתלמידה במגמת תקשורת רציתי להבין האם התקשורת מודעת ובוחרת בכול מקרה ברייטינג על פניי ערכים הנפגעים בהצגת תכנים אלו .
יכול להיות שהתקשורת מעדיפה רייטינג על פני ערכים ? יכול להיות ששידור סדרות וסרטים על רקע סטיגמות וסטריאוטיפים עדתיים שווה את הפגיעה בעדות מסוימות ? האם הצופים אוהבים את זה ? תשובות לשאלות אלו ועוד אמצא בעבודת החקר שלי .

נושא לעבודה





הנושא שלי הוא ההבדל בין המזרחים לאשכנזים ייצוג המזרחי בציבור ואמצעי התקשורת.

"בקצב הנוכחי, ייקח למזרחים 99 שנה להגיע לשוויון מוחלט"

שום דבר בהיסטוריה של רויטל מדר לא יכול להעיד על קיפוח מכל סוג שהוא. היא נולדה בתל אביב לפני 31 שנה, למשפחה שנהנתה משנים של רווחה יחסית; סיימה תיכון במגמת קולנוע; ולומדת כיום לתואר שני בפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב.


כ-85% מהמנחים והכתבים המופיעים בשעות הפריים טיים בערוצי הטלוויזיה המסחריים מזוהים כאשכנזים, זאת לעומת 15% בלבד המזוהים כמזרחים - כך עולה מבדיקה שערכה הרשות השנייה עבור תוכניתו של אמנון לוי "הפנים האמיתיות של השד העדתי", אשר חלקה הרביעי והאחרון יעסוק בפער העדתי בתקשורת.במחקר הארוך ביותר מסוגו שערכה הרשות, נבדק כל לוח שידורי הפריים טיים על סוגי הז'אנרים השונים המשודרים בו (שעשועונים, חדשות, לייף סטייל וריאליטי) בין השעות 19:00 ועד 23:00, זאת במהלך חודשיים לערוץ 2 (חצי קשת חצי רשת) וחודש אחד לערוץ 10.
אמנון לוי יצא לבדוק האם הפערים הבין עדתיים עדיין נוכחים בחברה הישראלית. במסגרת התחקיר הוא אסף עשרות מחקרים, ראיונות ומפגשים אישיים, אותם הוא מציג בארבעה פרקים שמציבים מראה בוטה מול החברה הישראלית.


אמנון לוי -פנים אמיתיות: השד העדתי -- פרק 2

מבוא

בעבודת הגמר שלי בתקשורת בחרתי לחקור את עניין השסע העדתי בתוכניות טלויזיה וסרטים ולבדוק האם התקשורת משמרת את השסעים העדתיי...